הכוכב השקט הגיח יום אחד לרדיו, בזמן מלחמה
כמו הגיע מהעולם הישן והחדש בו זמנית
לא ידעתי לשים את האצבע על מה כל כך נגע בי,
אז שמתי את הגוף ורקדתי איתו,
הרגשתי שגבולות העצמי מדקקים וזמניות הגוף והחומר מורגשים ביתר שאת ובכאב
"קירות דקים החזיקו מעמד"
זה רקד אותי מבלי שהייתי צריכה לעשות הרבה;
ללא חשיבות עצמית, המעטפת החזיקה את התוך
״בכיתי בפנים וצחקתי על זה
וחיפשתי את הכוכב השקט
את הכוכב הכי רחוק שיש
הכי רחוק שיש
בכיתי בפנים ונקרעתי על זה
וזחלתי אל הכוכב השקט
אל הכוכב הכי רחוק שיש
הכי רחוק שיש
הסתובבתי בלי לב
מחכה לסימן
בלילות מלח חיכיתי רק לך
קירות דקים החזיקו מעמד
החזיקו מעמד!
את כל הדיו שתה הדף
את כל האש שטף הגל
ימים יפים, ימים יפים באים אליי עכשיו
קירות דקים החזיקו מעמד
החזיקו מעמד״ הכוכב השקט / אביב גדג'
Comments